הסדרה החדשה ביותר של נטפליקס בז'אנר המציאות תציג זוגות המתחפשים ומתחרים ב”המשחק האולטימטיבי של ההונאה הרומנטית.”

זוגות מתחפשים ב-Playing With Matches של נטפליקס

ביום רביעי הודיעה נטפליקס כי נתנה אור ירוק ל-Playing With Matches. התוכנית הלא-מתוסרטת תאתגר זוגות להסתיר את מערכת היחסים שלהם בזמן שחשפו את קשריהם של אחרים. המטרה? להישאר עד הסוף. על-פי Deadline, הקאסט יתגורר יחד בבית בסגנון Big Brother, מה שאומר שכל מערכת היחסים תוצג כל הזמן, כששחקנים וצופים כאחד מנסים להבין מי הם באמת הצמדים הסודיים.

Playing With Matches היא ההצטרפות העדכנית של נטפליקס לז'אנר המשני “הונאה חברתית” בטלוויזיה הריאלית. הסטרימר גם מארח את The Circle, שבו המשתתפים – המשוחחים באמצעות אפליקציית מדיה חברתית – יכולים לבחור לשחק בעצמם או בדמות בדויה. תוכניות נוספות שבהן אנשים מעורבים בתכסיסים והטעיה כדי לנצח במשחק כוללות את The Mole, The Trust ו- Million Dollar Secret.

כמובן ששמו הגדול בתחום הטלוויזיה של הונאה חברתית כרגע הוא The Traitors. התוכנית התחרותית המדבקת והמהנה של Peacock מציגה שחקנים – שהם בוגדים או נאמנים – הפועלים יחד כדי להשלים את האתגרים ולהגדיל את הקופה. בכל לילה, הבוגדים הורגים אחד מהנאמנים. ובמקביל, במסגרת מפגשי Roundtable קבוצתיים, כולם מצביעים על מי צריך להיות מושלך מהמשחק. הגרסה האמריקאית של התוכנית, שנוטה לכלול שחקנים מפורסמים, הייתה להצלחה גדולה עבור Peacock. בספטמבר תעלה גרסה שמכוונת לציבור הרחב ב-NBC.

סוציולוג מסביר למה אנשים אוהבים תוכניות כמו ‘The Traitors’

רבים אינם אוהבים שקרים בחייהם האמיתיים. והם כנראה יטענו שלא הם עצמם מעורבים בתופעה. אז מדוע תוכניות מציאות המבוססות על שקרים והטעיה כל כך פופולריות? ובכן, יש לכך יתרונות מובנים: הצפייה מהנה, especially כשמדובר בתוכנית שמנגנת על התכונות הקאמפיות שלה, כמו The Traitors. אך יתכן שיש כאן הסבר נוסף.

“אחת התיאוריות היא שצפייה בטלוויזיה מציאותית מאפשרת לנו להיכנס ל’היפר-מציאות’,” מסבירה הסוציולוגית דניאל לינדהמן, מחברת True Story: What Reality TV Says About Us ל-BBC. “זה כמו החיים שלנו אך מופגן יותר, חנות מראות שבה הכל מודגש. כולנו מכירים שקרנים בחיינו, אך כנראה לא בצורה כה קיצונית.”

השתתפות בצפייה ב-The Traitors יכולה גם לגרום לאנשים להרגיש טוב יותר לגבי עצמם, במיוחד אם הצופה מבחוץ מקבל תובנה שלא נמצאת בידם של השחקנים.

“אנחנו לעיתים קרובות צופים בתוכניות מציאות כדי להרגיש עליונות על האנשים שבתוכניות,” אמרה לינדהמן. “אנחנו יכולים לראות מה קורה ולדעת מה יקרה, אך האנשים שבתוכנית לא. זה יכול לתת לנו תחושת יוהרה מרוממת, כמו ‘למה לא ראיתם מה שהם עשו שם?’ בעוד שבפועל זה לא כל כך ברור. אין להם הרבה רמזים לבסס עליהם את התחזיות.”