,הרבנית רונית ברש משתפת באינסטגרם שלה פוסט מצמרר במיוחד.

ברש מספרת בגילוי לב על האונס שעברה, על האומץ לשתף בזכות גל הנשים שעברו הטרדות מיניות ואונס וחשפו אותם בשנים האחרונות , # me too.

רונית ברש חושפת את הסיפור שלה ומשתפת הכל , בעקבות האירועים האחרונים במדינה ופרשת האנס שי אביטל.

הבושה עוברת צד

לצד קריאות נזעמות על המשטרה סביב פרשת שי אביטל, וחשיפתה של גל גברעם את היחס הביזיוני שקיבלה כאשר הגיעה להגיש תלונה-

הרבנית רונית ברש מפרסמת פוסט מרגש ומצמרר,

על מקרה האונס שעברה בנערותה ועל ההשלכות שהיא נושאת עמה עד היום.

בגיל 14, נאנסה, הרתה, ילדה ונאלצה למסור את התינוק.

בפוסט אשר פורסם אמש באינסטגרם היא משתפת:

מדינת ישראל 2021 נושא הטרדות מיניות ואונס עולה לצערי לסדר היום ולשיח הציבורי חדשות לבקרים

ובכל כתבה (כדוגמת הראיון האחרון עם גל גברעם מהסופ"ש האחרון) או שיח שכזה

גם לי וגם לכל אישה כמוני (כך אני מאמינה) הכל עולה מחדש,

כל הסרט הזה מתחיל מההתחלה…

זה מחזיר אותי לאותה ילדה קטנה בת 14

שהייתי עם תמימות של ילדה בת 8..
זה מחזיר אותי לאותם רגעים של החלטה שטותית לתת אמון

באדם שהכרתי לפני כמה שבועות (או שבכלל לא הכרתי..)

ולנסוע אליו באוטובוס באומץ רב מקרית גת עיר מגוריי לבאר שבע

להיפגש עם הבחור שרציתי מאוד להכיר והיום עם רצון עז לשכוח!


בבאר שבע עברתי את הנורא מכל- עברתי את רצח האופי,

את רצח הנשמה ואת התמימות שלא תחזור לה עוד לעולם..

עברתי שם אונס (שיהיה לכם יותר נעים ומנומס לקרוא שורות אלה: עברתי הטרדה מינית).
במשך כמה חודשים הסתובבתי עם סוד בלב מדמם,

עם האשמות עצמיות ועם פחד ע-נ-ק שמא יגלו ושמא אצטרך להתמודד שוב

עם אותם פלאשבקים של הנורא מכל.
ועדיף לא לדבר על זה, כי מה כבר אוכל לומר להגנתי?

אני נסעתי, אני בחרתי להיפגש אבל מי יבין שלא אני בחרתי בסיום מזעזע שכזה?
קברתי את הסוד בתוכי עם מן חלום שטותי כזה שאולי יום אחד אתעורר מהחלום-סיוט הזה

ואגלה שזה היה רק חלום מבועת, אבל מהר מאוד הבנתי שלחלום הזה יש פרקים כמו בסדרת אימה,

גיליתי שאני, רונית ברש , בהריון מתקדם (חודש חמישי אם לדייק)

ומשם נותקתי מבני משפחתי והועברתי למעון חוסה לנשים הרות מחוץ לנישואין

ואני הייתי הקטנה שביניהן והאנס? חופשי!
עד כאן אף אחד לא דיבר על האונס,

כולם דיברו על הילד שאמור להיוולד,

על החיים החדשים,

אבל אף אחד לא דיבר על החיים המתים, החיים שלי.
כשאני בת 14.5 ומתחננת להגיש תלונה כנגד האנס לא קיבלתי שום תמיכה לגשת לתחנת המשטרה

ולאורך כל הדרך אנשי המקצוע הנאורים פשוט המשיכו לדבר על הילד שאמור להיוולד אבל..

אף אחד לא דיבר על הילדה.
והאנס? חופשי!
הגוף משתנה יש כאן הריון, הגוף כבר לא של ילדה בת 14,

החזה מתמלא חלב, הבטן עם סימני מתיחה והחלום?

הוא לא עובר.
בחלוף 9 חודשים מגיעים כאבים נוראיים והאם בית במעון אומרת לי:

"אלה צירים", מה זה???
בלי להניד עפעף מזמינים אמבולנס שמפנה אותי לבית החולים "ביקור חולים" בירושלים

ושם בחדר הלידה ברגעים אינטימיים עולים לי כל המראות,

הפלאשבק של המלחמה שלי בחגורה כאילו היתה זו נשימתי האחרונה,

הבגדים שלבשתי (חולצה שחורה ממותגת ומכנס ג'ינס שחוק ליתר דיוק)

העיניים של האנס מתקרבות ומתרחקות בשעת המעשה והכל במראות שחורים כמו פלאש של מצלמה

והעיניים מרצדות ללא הרף, סיוט!

#סוףלהטרדות

 

 

 

View this post on Instagram

 

A post shared by רונית ברש (@ronit_barash)

הרבנית רונית ברש
רונית ברש צילום מסך מתוך אינסטגרם
שתפו: