ענהאל שמואלי

ענהאל שמואלי ילדה בת

כוכבת המירוץ למיליון ענהאל שמואלי שהשתתפה לאחרונה באמא מחליפה שם התחלפה עם ליבי נחמיבוסקי זכתה לבת רביעית מבעלה עקיבא שמואלי ושיתפה את האוהדים בפוסט מרגש באינסטגרם בו היא חשפה את הניסיונות הקשים שעברה בדרך ללידה.

שנה מורכבת עברה על ענהאל שמואלי שושה מהצמד שושי ושושה והסלבס הסרוגה שכתבה טור במצב הרוח והתגלתה לקהל הישראלי בתכנית המציאות המירוץ למיליון שם רצה עם בעלה עקיבא שמואלי. בחודש האחרון היא השתתפה בתכנית אמא מחליפה שם בילתה גם כוכבת דתיה אחרת, ג’ קי אזולאי ולאחר החלפה קשה במסגרת התכנית אמא מחליפה עם כוכבת הרשת החב”דניקית ליבי נחימובסקי היא ילדה בת רביעית והעלתה פוסט מרגש שמסכם את ההתמודדות.
”סיפור הלידה שלי, מתחיל לפני כשנה כשויתרנו על החלום לילד רביעי. לא יכולתי לשאת את 723 הדקירות והמחטים שספגתי, את עצמי עצבנית, בכיינית, נפוחה,הכל בגלל ההורמונים.הפסקנו את כל הטיפולים ו… נקלטנו.כשגילנו שאנחנו בהריון התחיל הסגר הראשון, את רוב הבדיקות נאלצתי לעבור לבד.
לא אשכח את האולטראסאונד הראשון , כשקלטתי שהגוף שלי מוכה טראומה, רועד מחרדה”’. כתבה שמואלי.

”הייתי רגילה לאולטראסאונדים בלי מטרה עם בטן ריקה… לבדיקות פולשניות שלא נגמרות ומבלי ששמתי לב, בי זה פגע. בלי הצהרות קיוויתי, התפללתי ללידה בלי מחטים, זריקות והרדמות שעבורי הן טראומטיות. שבוע 40 התחילו לי צירים, לא סדירים וכואבים. שבועיים שלמים הם ליוו אותי, מבלי להתקדם ללידה.
התחלתי לחשוש,רגע, שניה, מה קשור צירים בלי לידה ?! שבוע 42+2 יום שישי השעה 13.00, אני מגיעה לביקורת שיגרתית, האחות ברגישות בודקת אותי ״פתיחה 2.5, את נשארת ללידה אם לא יתקדם תקבלי זירוז לידה״ היא אומרת. השעה 14:00, התיישבתי על המיטה. כאובה. התפללתי שיפתחו שערי שמיים שיזוז משהו רק לא לפגוש את המחט הארורה. בלי שום הכנה התחילו צירים כל 3 דקות, הייתי בטוחה שזהו אני בלידה, עקיבא מהר קרא לאחות ומבקש: ״תבדקי אותה היא סובלת נורא״. האחות בודקת פתיחה 3.5. האסימון נופל, זה מתקדם לאט”.

”בדמעות ופרידה מהחלום אני מבקשת מעקיבא: ״שושי תבקש מהמרדים שיבוא, לא נורא, ניסיתי, נתמודד עם הטראומה. נתמודד עם המחט.
המרדים נכנס. מושיב אותי על המיטה ומבקש מימני לא לזוז. הוא מחפש את המקום להזריק לי את האפידורל אבל מה?! שבוע 42 וכל הגב שלי מלא בצקות בלתי אפשרי למצוא את הנקודה .בעודו מחפש, הצירים מתקדמים ואני חייבת להישאר ללא תזוזה שלא לסכן את חיי. נזכרתי בנשימות ובהתהליך שעברתי, הזכרתי לעצמי שבסוף הכאב יגמר ואני אשאר עם פלא קטנה.הסתכלתי על עקיבא מתפלל ובוכה,והתמלאתי תפילה, הנה אני מאמינה בעצמי, אין ממה לפחד אחרי מה שעברתי הכל קטן עליי. השעה 17:00 פתאום ללא הכנה בעוד המרדים מחפש היכן להזריק, אני מרגישה אותה וצורחת ״אני יושבת עליה, אני יושבת עליה״ . המרדים מפסיק לחפש.

”המיילדת שואלת ״ענהאל את בלידה איך תרצי ללדת?!״אני: ״מה? איך?״ אני שוכבת על הצד, המיילדת מעודדת ומזכירה ״תלחצי ותנשמי נשיפה ארוכה שששששששש,השעה 17:14 נשיפה אחת. דחיפה אחת. היא בחוץ .הפלא נולדה. בלי מחט. אבל התמודדות איתה. עם פחד אבל התגברות עליו. בעודי רועדת אני מבינה שלפעמים רק צריך ״להאמין לראות שטוב בלי להביט שוב לאחור.״לפעמים הסיפור שכתבו לנו יותר טוב מימה שכתבנו לעצמנו רק צריך לאפשר לו להיכתב”.
#דקהלשבת

ענהאל שמואלי
ענהאל שמואלי צילום מסך מדף האינסטגרם של ענהאל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן